תנ"ך על הפרק - תהילים צו - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים צו

663 / 929
היום

הפרק

שִׁ֣ירוּ לַ֭יהוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ שִׁ֥ירוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ׃שִׁ֣ירוּ לַ֭יהוָה בָּרֲכ֣וּ שְׁמ֑וֹ בַּשְּׂר֥וּ מִיּֽוֹם־לְ֝י֗וֹם יְשׁוּעָתֽוֹ׃סַפְּר֣וּ בַגּוֹיִ֣ם כְּבוֹד֑וֹ בְּכָל־הָֽ֝עַמִּ֗ים נִפְלְאוֹתָֽיו׃כִּ֥י גָ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים׃כִּ֤י ׀ כָּל־אֱלֹהֵ֣י הָעַמִּ֣ים אֱלִילִ֑ים וַֽ֝יהוָ֗ה שָׁמַ֥יִם עָשָֽׂה׃הוֹד־וְהָדָ֥ר לְפָנָ֑יו עֹ֥ז וְ֝תִפְאֶ֗רֶת בְּמִקְדָּשֽׁוֹ׃הָב֣וּ לַ֭יהוָה מִשְׁפְּח֣וֹת עַמִּ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃הָב֣וּ לַ֭יהוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ שְׂאֽוּ־מִ֝נְחָ֗ה וּבֹ֥אוּ לְחַצְרוֹתָֽיו׃הִשְׁתַּחֲו֣וּ לַ֭יהוָה בְּהַדְרַת־קֹ֑דֶשׁ חִ֥ילוּ מִ֝פָּנָ֗יו כָּל־הָאָֽרֶץ׃אִמְר֤וּ בַגּוֹיִ֨ם ׀ יְה֘וָ֤ה מָלָ֗ךְ אַף־תִּכּ֣וֹן תֵּ֭בֵל בַּל־תִּמּ֑וֹט יָדִ֥ין עַ֝מִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃יִשְׂמְח֣וּ הַ֭שָּׁמַיִם וְתָגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִֽרְעַ֥ם הַ֝יָּ֗ם וּמְלֹאֽוֹ׃יַעֲלֹ֣ז שָׂ֭דַי וְכָל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ אָ֥ז יְ֝רַנְּנ֗וּ כָּל־עֲצֵי־יָֽעַר׃לִפְנֵ֤י יְהוָ֨ה ׀ כִּ֬י בָ֗א כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
שירו לה' שיר חדש. אפשר חדש בגימטריא שי"ב גימטריא י"ב צרופי הויו"ת המאירים בי"ב חדשים ואפשר דהלוקח שחד דפוגם בא' דאחד כמ"ש הרב כתנות אור שהוא חד ופוגם בא'. הוא פוגם בהם אותיות שחד גימטריא שי"ב. וכבר כתב הרב זרע ברך ששולט עליו קליפת ריב והוא בר"ת ראשיה בשחד ישפוטו וא"ש ההי"ב:שירו לה'. קב"ה ברכו שמו שכינתיה הנקראת שם. כי גדול ה' ומהולל מא"ד גימטריא מ"ה כמספר הויה במילוי אלפין והם אותיות אדם מאד. נורא הוא על כל אלהים ולזה שם אדם לא יתכן לומר בלשון רבים כמו גבר גברים אנוש אנשים חכם חכמים. ארץ החיים:השתחוו לה' בהדרת קדש. ר"ת קבלה מכאן רמז ללמוד בשבת קבלה כן כתבו גורי האר"י ז"ל וכן כתבו משם הרמ"ק ז"ל שהיה לו הצלחה רבה ביום השבת בלימוד קבלה שהיא חכמת האמת חילו מפניו כל הארץ לראות גדולות ויחוד מדות העליונות ונפלאות תורתו. והנה מ"ש גורי האר"י ז"ל הוא על פסוק השתחוו לה' בהדרת קדש שבמזמור כ"ט הבו לה' בני אלים הנאמר בקבלת שבת. אך משם נלמוד דאפשר לפרש דפסוק זה נמי רומז לשבת. ובזה א"ש מאי דקאמר חילו מפניו כל הארץ והוא במ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רז"ל כמ"ש ע"ה מותר לנוחרו כדג ביוה"כ שחל להיות בשבת שעמי הארץ פוגמים בעשיה ואין הפגם כל כך אך בשבת העולם העשיה עולה למעלה וכל העולמות מתקשרים אף עם הארץ כשפוגם בשבת הוא פגם גדול עד האצילות וכו' ע"ש ובזה פירשתי בעניותי מ"ש בירושלמי פ"ד דדמאי דע"ה בשבת אימת שבת עליו ואומר אמת ופירש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה דעמי הארץ חמור בעיניהם לעשות עבירה בשבת מפני כבוד היום ע"ש וצריך טעם מה היה לעם הארץ שהוא ירא בשבת יותר מבחול. ולפי דברי רבינו האר"י ז"ל הנאמרים באמת א"ש דע"ה אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי שפגם שלו בשבת הוא חמור מאד ולכן מתירא לעבור עבירה בשבת יותר מבחול והיינו קראין השתחוו לה' וכו' ואיירי בשבת חילו מפניו כל הארץ אף מי שהוא ע"ה לפום גמלא שחנא צריך לירא כי העולמות הם נקשרים ופוגם עד האצילות וא"ש חילו מפניו כל הארץ אף עמי הארץ:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך